התו הירוק לעסקים, עיריית תל אביב-יפו

התו הירוק לעסקים, עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל-אביב-יפו החלה במהלך עירוני לקידום אחריות סביבתית בקרב עסקים. במסגרת התוכנית מעניקה העיריה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים, תו ירוק לעסקי מזון כאות להתנהלות עסקית ידידותית לסביבה.

התו מעודד עסקים לצמצום הוצאות אנרגיה ומים, לייעול תהליכי רכש וניהול מלאי ולהקטנת כמות הפסולת. לשם כך, העירייה מעמידה לרשות העסקים מערך הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית. היוזמה לפרויקט נבעה מנתונים על פליטות גזי חממה המגיעים מעסקים (כ 38% מסך הפליטות בעיר) שנמדדו בעקבות חתימתה של עיריית תל אביב- יפו על אמנת האקלים מטעם פורום ה-15. את הפרויקט יזמה הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו, במסגרת פעילות הרשות לחינוך, הסברה ועידוד פעילות וולונטארית למען הסביבה בעירֿ. 

עקרונות פעולה:

במקביל, למגזר מסעדות ובתי הקפה יש השפעה סביבתית גבוהה ביחס למגזרים אחרים – צריכת החשמל של מסעדה ממוצעת גבוהה פי 5-6 מכל שטח מסחרי ממוצע, מסעדה ממוצעת מייצר כ-25-50 טון פסולת בשנה (מזה 50% פסולת אורגנית) ודורשת מאות ואף אלפי הובלות סחורה בשנה.

  • התמקדות מגזר דומיננטי בעיר – ההתמקדות במגזר המסעדנות נבעה מכך שבעיר פועלות מספר רב של מסעדות. כ-40% מהמסעדות ובתי הקפה בישראל נמצאים במטרופולין תל אביב יפו ואלו נותנים שירות למיליוני לקוחות בכל חודש – כלומר פוטנציאל השפעה משמעותית על הציבור הרחב. במקביל, למגזר מסעדות ובתי הקפה יש השפעה סביבתית גבוהה ביחס למגזרים אחרים – צריכת החשמל של מסעדה ממוצעת גבוהה פי 5-6 מכל שטח מסחרי ממוצע, מסעדה ממוצעת מייצר כ-25-50 טון פסולת בשנה (מזה 50% פסולת אורגנית) ודורשת מאות ואף אלפי הובלות סחורה בשנה.
    לאחר שנבחר ענף המסעדנות- נעשתה אדפטצייה מקומית לידע הקיים ולתוי התקן ממקומות אחרים בעולם. 

  • הגדרת ערוצי פעולה המבוססים על מחקר מקדים  – בשלב הראשון בוצע מחקר על תווים ירוקים למגזר המסעדנות בעולם (כגון ה-GRA או ה-Green Seal בארה״ב) ועל תווים ירוקים במגזרים אחרים בישראל ונבנה מפרט ראשוני, הבנוי על שישה ערוצי פעולה רלוונטיים: אנרגיה, ניהול מלאי וצמצום פסולת, רכש ירוק, מים, קשרי קהילה ומיתוג ירוק.
  • פיילוט במספר מצומצם של מסעדות - לצורך בחינת המפרט הראשוני והתאמתו למציאות המקומית, נבחרו 5 עסקים בהם בוצע הפיילוט הראשון. הפיילוט הביא לתובנות רבות בנוגע לדרישות האפשריות (כולל פיתוח דרישות חדשות שלא היו קיימות בתווים אחרים בעולם) ולאופן היישום שלהם בעסקים בתל אביב יפו. על סמך הפיילוט הופקו המדריכים המקצועיים והמפרט הסופי הקיים באתר העירוני. השתתפו בפיילוט: "שילה","פרלה", "קסבה", "אורנה ואלה", "זכאים" ו"ננוצ'קה".

  • יצירת פלטפורמה להדברות חיובית עם העסקים - העירייה פנתה אל העסקים להצטרפות וולנטרית לתהליך מתוך שאיפה ליצור פלטפורמה להדברות חיובית בינה לבין העסקים. למעשה, דרך פרויקט זה, מגיעה העירייה אל העסקים ומאפשרת הדברות ושיתוף פעולה עם העירייה ובינם לבין עצמם בפורום משותף.

  • תמיכה בעסקים - לאחר שנלמדו המוטיבציות של העסקים, העירייה עוזרת ומלווה אותם בתהליך התייעלות העסק דרך מציאת פתרונות שישפרו את ההשפעה הסביבתית של העסקים ויחסכו בהוצאות ודרך פרסום העסקים המשתתפים בערוצים העירוניים.

  • שיתוף פעולה עם מכון התקנים – ב-2015 בעקבות פנייה של המשרד להגנת הסביבה החל שיתוף פעולה עם מכון התקנים להגדרת תו ירוק ארצי למסעדות, בתי קפה ופאבים, על בסיס מנגנון ה״תו הירוק״ הכללי של מכון התקנים. הפיילוט של עיריית תל אביב יפו הפך לפיילוט ארצי לצורך הרחבת המהלך לרשויות נוספות בישראל. לצורך כך, נוצרו מנגנונים בהם העירייה מעורבת בהגדרת המפרט ובאישור ההסמכה של העסקים, בשיתוף עם מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה.

  • הגדרת יעדים לביצוע - הוצב יעד עירוני לשנת 2015: 30 עסקי מזון (מסעדות,  בתי קפה וברים קיימים או בשלבי הקמה) שיגישו מועמדות לקבלת התו. בשנת 2016 עברו את תהליך התו הירוק כ- 40 עסקים, מתוכם 20 הוסמכו וקיבלו תו ירוק מטעם מכון התקנים, המשרד להגנת הסביבה ועיריית תל אביב יפו.

      

שלבי קבלת התו הירוק - לעסקים:

  1. פניה והרשמת העסקים - בשנת הפיילוט הראשונה חברה העירייה לאיגוד המסעדנות ובעזרתם חיברו בין צוות התו הירוק לבעלי המסעדות. צוות התו הירוק פנו טלפונית אל העסקים ותואמה פגישה והמשך עבודה משותפת. בנוסף, נערכו במהלך 2015  שתי פגישות רחבות (בנושא אנרגיה וניהול מלאי), לבעלי עסקי מסעדנות במסגרת אירועי      "Green Breakfast Club" במטרה לגייסם לתו הירוק, להנגיש מידע בנושא וליצור קהילה של עסקים בעלי אחריות סביבתית.
    ב - 2016, כשהתוכנית החלה לפעול בצורה מוסדרת נעשתה פעילות עירונית רחבה לגיוס עסקים:

    • פורסם קול קורא

    • גויסו עסקים חדשים דרך אגף רישוי עסקים (באמצעות פליירים וסרטון מידע שמקבלים העסקים בעת הדרכתם בפתיחת עסק חדש)

    • פורסמה חוברת מאת מנהלת קידום עסקים המשלבת מידע על התו הירוק

    • פרסום נרחב בתקשורת (כתבות ב"הארץ", "כלכליסט", Time Out, Rest, כתבה טלוויזיונית, מקומונים, בלוגים, פרסום בתחנות אוטובוס ובכבישים).

    • נוצרה שותפות עם מתחמי קניות- לדוגמת שרונה ודיזינגוף סנטר, בעזרתם גוייסו  עסקים הפעילים במתחמים.

  2. ביצוע סקר בעסק הסקר בודק את המצב הקיים בעסק ביחס לדרישות התו הירוק. הסקר כולל שאלון הבוחן את דפוסי ההתנהלות בעסק, בדיקה פיסית של הדגמים של מוצרי החשמל בעסק והכדאיות של החלפתם במוצרים חסכוניים, וכדומה.

  3. פגישות הכוונה וליווי פרטני של העסקים עם צוות התו העירוני וייעוץ בתחומי:

  • אנרגיה - חיסכון בחשמל דרך שיפור דפוסי התנהלות ותחזוקה של מוצרי חשמל, או דרך שדרוג התשתית בעסק, למשל: התקנת וילונות המונעים מעברי אוויר קר וחם, מעבר לתאורה חסכונית, התקנת מאווררי תקרה ועוד.
  • ניהול מלאי וצמצום פסולת - צמצום צריכה של מוצרים חד פעמיים, כגון מפיות, קשיות, כלים חד פעמיים ל-TA ועוד. עסקים הפחיתו במסגרת הפיילוט עשרות ואף מאות אלפי יחידות של מוצרים חד פעמיים, באמצעות ניהול נכון יותר של הגשתם ללקוח (חיסכון משמעותי גם בהוצאות). מעבר לכך, התו מעודד צמצום צריכה של בקבוקים וצמצום פחת של חומרי גלם עיקריים בעסק באמצעות שימוש בתוכנות לניהול מלאי ומעקב שוטף אחר ״מאזן הפחת״. מחזור הינה דרישת חובה בתו הירוק. 
    צמצום הובלות: תכנון נכון יותר של ההזמנות וביצוע הזמנות גדולות יותר בתדירות נמוכה יותר, עבור מוצרים שאינם דורשים קירור (משקאות, מוצרים יבשים, מוצרים חד פעמיים וכד׳). העסק חוסך זמן יקר בהתנהלות מול ספקים ויכול להביא לצמצום של מאות הובלות של משאיות בשנה. במקרים מסוימים, הגדלת שטחי אחסון תהיה כדאית כלכלית עבור העסק.
  • מים - התקנת חסכמים, ברזים חסכוניים, ברזים אוטומטיים, מדיח כלים יעיל, מכונת קרח יעילה, אסלות חסכוניות.
  • רכש ירוק - העדפה של חומרי גלם מתוצרת מקומית, שילוב של מנות צמחוניות וטבעוניות בתפריט, הימנעות מוחלטת מצריכת דגים בסכנת הכחדה, שימוש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה, שילוב ריהוט ועיצוב פנים מחומרים ממוחזרים ושימוש בחומרי בנייה ירוקים (בהקמת עסק חדש).
  • קשרי קהילה - רכישה מעסקים חברתיים, הצטרפות ליוזמות סביבתיות.
  • מיתוג ירוק - בחירת הישגים ירוקים, יצירת מסרים ירוקים, פרסום ושיווק.

4. ביצוע ותיעוד התהליך בעסק. מיפוי הההשפעה הסביבתית בעסק בהתאם לדרישות התו       ובניית תיק ירוק.

5 . בדיקה והסמכה - העירייה בודקת את השינויים עליהם הצהיר העסק ע"מ לקבל את התו ומכינה עבורו תיק ירוק. התיק הירוק מועבר למכון התקנים ונבדק במסגרת בתת ועדה ייעודית המורכבת מנציגים של המכון, המשרד להגנת הסביבה ועיריית תל אביב יפו. המלצות הוועדה מועברות לוועדת ההיתרים שמאשרת את כלל ההסמכות לתו ירוק של מכון התקנים. התו תקף לשנה וניתן לחידוש, בתום התקופה.

שותפים:

המשרד להגנת הסביבה, מכון התקנים, פורום ה-15, איגוד המסעדנות, אוניברסיטת תל אביב (בי״ס פורטר, תכנית ״מתחברים״), עמותת אקו אושן, Green Restaurant Association,  יועצים פרטיים (משה דב, רן רוזנצוויג, תמי הירש) וספקים במגוון תחומים (תוכנות לניהול מלאי, ציוד מטבחים, מוצרים אקולוגיים ועוד).

כתובת:

הרשות לאיכות הסביבה, עיריית תל אביב, רחוב דיזינגוף 200, ת"א

טל: 03-7253818

דוא"ל: bar-on_h@mail.tel-aviv.gov.il

קישורים רלוונטיים:

https://www.tel-aviv.gov.il/Business/GreenBusiness/Pages/GreenBadge.aspx

 

בנק הדוגמאות של המרכז לקיימות מקומית

מגוון וכמות הפרויקטים בתחום הקיימות המקומית, בארץ ובעולם, בשלל סדרי גודל ותחומים, הוא סיבה טובה להתרגשות. התסיסה המבורכת הזו היא הזדמנות פז לקבלת השראה, ליצירת שיתופי פעולה וללמידה מהצלחות. אתם מוזמנים לשוטט ברחבי בנק הדוגמאות וללמוד מאחרים. רוצים לתרום דוגמא? צרו עמנו קשר!