שותפות בין מגזרית – למה ואיך?

סדרה של מדריכים שפורסמו בנושא עוסקת לעומק בשאלות המהותיות והתפעוליות של שותפות בין מגזרים.

"המדריך לשותפויות בין מגזרים" שפורסם ע"י אלכא", ציונות  2000 ו"שיתופים" בשנת 2007 מתמקד בשותפויות בין המגזרים בזירה המקומית ונותן כלים להבנת שותפויות ביןן מגזרים ולהפעלתן. המסמך מגדיר ממשק בין-מגזרי כ: "מסגרת ארגונית מפורשת ומתמשכת של יחסי גומלין וחליפין בין נציגים מן המגזרים הציבורי, השלישי והעסקי. מסגרת זו עוסקת בהשגת מטרות ציבוריות, באמצעות הכוונה משותפת של משאבים".

השותפות הבין מגזרית נשענת על הבנת ערכו של המפגש הבין-המגזרי לפיתוח חברתי וקהילתי ולשיפור השקיפות, היעילות והתפקוד של כל אחד מהמגזרים הפועלים בזירה המקומית. זאת לצד: שיפור איכות החיים, איכות המרחב הציבורי ואיכות השיתוף והשקיפות בפעולת השלטון המקומי והעלאת המעורבות והאחריות הציבורית של הקהילה.

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בהיקף שיתופי הפעולה הבין מגזריים בחברה הישראלית המתפתחים בעקבות שינויים גלובאלים ומקומיים: הצטמצמות המשאבים הציבוריים והפילנטרופיים, עליה במורכבות האתגרים, בעיקר בתחום הקיימות, ועליה במודעות, בקרב הצרכנים והמגזר העסקי לתפקידם של העסקים בשיפור המרחב הציבורי והקהילתי בו הם פועלים. עם זאת, שותפות מסוג זה היא מורכבת, יש לה חסמים רבים – ושותפויות רבות לא מצליחות.

במסגרת פרוייקט הכלכלה המקומית המקיימת בנגב הוצג סולם היחסים, הנע בין נתק לשותפות:

נתק  >

תחרות  >

יידוע  >

תיאום  >

שיתוף פעולה  >

שותפות

המדריך לשותפות בין מגזרית מדגיש כמה עקרונות פעולה:

  1. שימור מקומו ותפקידיו של כל מגזר –  שותפות בין מגזרים מפגישה בין מגזרים שאינם שווי מעמד בכל הנוגע  לאחריות ולמחויבות הציבורית. המגזר הציבורי הוא האמוןן על המשילות ועליו להוביל, אך בד בבד מתגבש סוג חדש של "משילות משולבת" בה משתף הריבון את המגזרים האחרים בחשיבה, במשאבים ובביצוע. על מנת למנוע טשטוש גבולות, התקרבות הון ושלטון ופגיעה אתית, חשוב לשמור את  מעמדו של המגזר הציבורי כגורם המוסדי הנבחר והקבוע – המזמן את השותפות ומאפשר לשאר המגזרים להשפיע על קבלת החלטות ולפעול בשדה החברתי.
  2. שותפות מובלת מטרות ציבוריות ותפיסה ערכית משותפת – בבסיס העבודה על פי ערכים של פיתוח בר קיימא מוטמעת השותפות הבין מגזרית  - אליה מגוייסים כלל בעליי העניין בקהילה, מכירים באחריות המשותפת ולוקחים חלק בהליך דמוקרטי, המזהה את היכולות והמשאבים של כל מגזר ומשתמש בהם לטובת הכלל. בעת גיבוש השותפות חשוב לבחור מוקד פעולה שהוא רלוונטי לכלל השותפים: יש בו עניין ויכולת השפעה.
  3. אופי השותפות – לא כל אינטראקציה בין מגזרים היא שותפות. המדריך מגדיר כמה קריטריונים הבוחנים את אופי השותפות: הכוונה משותפת של משאבים מסוגים שוניםם (כגון ידע, ניסיון, תקציב, קשרים, זמן ותשתיות), מעורבות כל השותפים בקבלת ההחלטות, ופעולות לתועלת הקהילה. אינטראקציות המבוססות על תרומות פילנטרופיות או על רכישת שירותים ומיקור חוץ יכולות להיות בסיס לשותפות בין מגזרים בהמשך אך אינן כאלו בפני עצמן.
  4. תיאום ציפיות והבהרת מוטיבציות ותפקידים: כל אחד מהמגזרים הוא בעל תרומה ייחודית לשותפות, הכרה בנכסים ובחוזקות של כל אחד מהמגזרים השותפים והגדרה ברורה של המטרה המשותפת, מערכת הציפיות וממשקי השיתוף הם חיוניים להצלחת השותפות. הטבלה המצורפת מתוך "המדריך לשותפויות בין מגזרים" מתארת אתת תרומת המגזרים השונים, המוטיבציה והחסמים שלהם:


     

    תרומות לשותפות

    תועלות מהשותפות

    חששות מהשותפות

    המגזר
    הציבורי

    - לגיטימציה

    - במכות רשמית

    - נגישות לאוכלוסיה,
      למידע ולמוסדות

    - ידע מקצועי

    - תקציב

    - המשכיות ורציפות

    - הרחבת משאבים

    - התמקצעות ופיתוח
      שירותים

    - העצמה ציבורית

    - החלשת התנגדות
      ציבורית

    - חיזוק שיתוף 
      פעולה תוך אירגוני

    - אבדן בלעדיות
       בתחום הפעולה

    - לקיחת סיכון

    - יצירת התחייבות/
      בזבוז משאבים

    - פגיעה במעמד 
      הציבורי

    - פגיעה ב"ממלכתיות"

    המגזר 
    השלישי

    - קרבה לשדה

    - ידע וניסיון

    - גמישות פעולה

    - משאבים

    - רשת קשרים בשדה

    - מחוייבות והנעה ערכית

    - קידום מטרות קהילתיות

    - הרחבת משאבים

    - מיצוב משמעותי

    - התמקצעות 

     

    - פגיעה במוניטין

    - פגיעה במעמד 
      המוסרי בקהילה

    - הסטת פעולת הארגון

    המגזר
    העסקי

     - משאבים

    - ידע ניהולי

    - יוקרה וקשרים

    - סיוע בהכוונה של
       מעורבות חברתית

    - פרסום ולגיטימציה

     

     






























  5. הכרה במורכבות ההפעלה של השותפות - חשוב להכיר את החסמים והחששות של המגזרים השונים בתהליכים של שותפות, שכן, שותפות אמיתית דורשת מהצדדים השונים לוותר על בלעדיות (או תחושת בלעדיות) בשדה ולשים על השולחן משאבים, מוניטין, מעמד, קשרים, ומשאבי זמן וכח אדם. כדי לוודא שקיימת מוכנות פוליטית, ארגונית וקהילתית של המקום לבסס תרבות של שיח בין מגזרים,חשוב לבחור שותפות שיש לה הצדקה מבחינת היקף התרומה לקהילה, היקפי הפעולה והחדשנות שהיא מציעה.
  6. גישור בין תרבויות ארגוניות - אתגר משמעותי נוסף הוא השוני בתרבות הארגונית בין החברות העסקיות למוסדות הציבוריים והארגונים החברתיים (מבחינת זמן, שיטות עבודה, הגדרת הצלחה), ומיעוט ההתנסויות בעבודה משותפת. המפגש בין מערכות  שונות תרבותית מביא עמו נכסים חשובים אולם חשוב ליצור דיאלוג ביחס לעמדות המוצא של כל מגזר ולגבש מערכת הסכמות ויחסי אמון בין השותפים.

הממשק הבין-מגזרי מזמן התארגנות חדשה סביב האתגרים שמציב המרחב הציבורי בעידן הנוכחי.  זוהי הצעה לתרבות חדשה, בה המגזר הציבורי משתף את המגזרים האחרים בחשיבה, באיגום משאבים וביישום פעולות העונות ליעדים המשותפים ולאלו של כל אחד מהשותפים בנפרד. תרבות בה הגדלת האחריות והמעורבות של כל המגזרים, נתפסת כמפתח לפעולה ציבורית נכונה ומוצלחת.

חזרה לעמוד הקודם

להרחבה:

המדריך לשותפויות בין מגזרים 2007

שותפות בין מגזריות – גישות תיאורטיות וממצאי מחקר, 2013

 

המרכז לקיימות מקומית

המרכז לקיימות המקומית מפתח ומקדם כלים להטמעת קיימות ופיתוח בר קיימא ברשויות מקומיות. המרכז מספק ידע וכלים, מארגן מגוון הכשרות מקצועיות, מקדם מדיניות, מרשת בעלי עניין ומפתח מודלים לקיימות מקומית.

במרכז לקיימות מקומית מקדמים קיימות מקומית, לומדים קיימות מקומית ותומכים בסוכני שינוי מקומיים.