תפוקות/תרומות הפרויקט

• יצירת מסורת וניסיון בהקמת מנגנונים לשיתוף ציבור בקבלת החלטות.
• תקשורת פתוחה ובלתי אמצעית בין כל הגורמים.
• פיקוח הדוק על עבודות המחצבה - הגנה על הסביבה ועל התושבים.
• שקיפות עבודת הרשות ואיגוד הערים לאיכות הסביבה כלפי התושבים.
• מיתון ההתנגדות לפרויקטים חיוניים עתידיים (הפחתת ה- NIMBY).
• השגת צדק סביבתי-חברתי - מניעת מצב שבו תושבי היישובים הסמוכים למחצבה ניזוקים בעוד בעליה מרוויחים.

דגשים

• הפרויקט ישים תוך זמן קצר ואופיו מתמשך. צוותים ציבוריים יכולים ללוות את הקמתם והפעלתם של מתקנים נוספים כגון: אזורי תעשייה, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מכוני טיהור שפכים, מתקני התפלה, תחנות כוח, שדות תעופה.

  פרטי אנשי הקשר

  • מיכאלה פולנסקי - פיקוח מחצבות, איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי

    טלפון: 04-9888633 נייד: 054-2328737 פקס: 04-9999634 דוא”ל: Michaela@ecowest.co.il

    • יניב גלבוע - רכז קיימות במטה אשר

    טלפון: 04-9879796 נייד: 050-3794678 פקס: 04-9879625 דוא”ל: yanivg@matteasher.org.il

     

    * התמונות הועברו באדיבות מיכאלה פולנסקי

    מועצה אזורית מטה אשר

    , כוללת 32 יישובים בהם כ- 20,000 תושבים ושטחה כ- 220,000 דונמים.

   
•  

רקע ותיאור הפעילות

שיתוף הציבור הוא עקרון מנחה בהתנהלות על פי עקרונות פיתוח בר-קיימא. בשנים האחרונות מתרחב שיתוף הציבור בתהליכי תכנון. השינוי מתרחש הן מתוך היענות ללחץ ציבורי והן מתוך רצונה של הרשות לעודד אזרחות פעילה, ואולם נושא שיתוף הציבור בישראל עדיין בחיתוליו. רוב הרשויות אינן ערוכות לשיתוף הציבור בקבלת החלטות באופן מובנה, קבוע ומוסדר. שיתוף הציבור דורש הקמת מנגנונים מתמשכים המבטיחים את מעמדו ומוטת השפעתו של הציבור באופן שוטף. ועדות עירוניות, ועדי הורים, הנהלות משותפות הן דוגמאות מוצלחות למנגנונים מסוג זה.

הקמת הצוות הציבורי של מחצבת אשרת היא דוגמה ליצירת מנגנון קבוע לשיתוף הציבור בהחלטות בנוגע למתקן תשתיות המשפיע על האזור ועל תושביו.

אספקה סדירה של חומרי גלם לענפי התעשייה השונים היא אחד התנאים הבסיסיים למשק כלכלי מפותח. המחצבות הן המספקות חומרי גלם אלה, (כגון, אגרגטים לבנייה וחומרי גלם לתעשייה הכימית). הקמת מחצבות ועבודות הכרייה והחציבה יכולות להוות מטרד סביבתי קשה: רעש, זיהום אוויר ופגיעה בחזות הנוף, הם רק חלק מן הבעיות שמסבירות את התנגדות הציבור להקמת מחצבות בסביבתו, תופעה המכונה בשם Not in My Back Yard) Nimby).

במחצבות אשרת בחרו להתמודד עם הבעיה בדרך מיוחדת. הקמתן של שתי המחצבות החדשות סמוך לנחל אשרת, לוותה על-ידי צוות ציבורי, הכולל נציגים מארבעת היישובים הסמוכים למחצבות, יחיעם, געתון, כליל ושייח דנון. הצוות החל לפעול באפריל 2004 עם הקמתן, והוא ממשיך ללוות את המחצבות בפעולתן עד היום.