עיריית ירושלים, המונה כ- 707,000 תושבים ושטחה כ- 125,000 דונמים.

רקע ותיאור הפעילות

במרחב העירוני ישנם שטחים רבים העומדים מוזנחים ולעיתים לא רק שאינם משרתים את התושבים אלא שהם מהווים מפגע סביבתי. כדי להפוך שטח פתוח מזוהם בפסולת ומוזנח לגינה עירונית שבה צמחייה, מדשאות ופינות ישיבה, לא נדרשת השקעה כספית גדולה והרווח אינו רק סביבתי. בתהליך שיקום השטח והפיכתו לגינה, נוצרות שותפויות בין הרשות, הקהילה וגופים נוספים, שהופכים מודעים ואחראים יותר לסביבה.

הקהילה המקומית, מינהלים מקומיים, עיריית ירושלים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה שותפים בתכנון וביצוע פרויקט גינות קהילתיות, שמותאם לקהלי יעד שונים. במרכז לקידום הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע, סניף ירושלים, פותחו תכניות להפיכת שטחים פתוחים מוזנחים לגינות קהילתיות, לפי המודל הקיים בארצות מערביות רבות. טיפוח גינה קהילתית היא דרך מצוינת להבטיח את טיפוחו של שטח המוגדר כשטח 'ירוק' ושימורו ככזה, לכך מסייעת מעורבותם האישית של התושבים וזהו גם סוד ההצלחה של הפרויקט. בשנות ה- 90 הוקמה הגינה הקהילתית הראשונה בירושלים, בשכונת בקעה והיום ניתן למצוא גינות קהילתיות פעילות כמעט בכל שכונה בירושלים.

שלבים ליישום מודל הגינה הקהילתית

• הקמת צוות היגוי של ארגונים ומוסדות - הצוות כולל את החברה להגנת הטבע ונציגי ארגונים ירוקים אחרים, נציגי אגפים חברתיים ופיסיים של עיריית ירושלים, נציגי המינהל הקהילתי כולל נציגי תושבים, המשרד להגנת הסביבה - מחוז ירושלים, קרנות, ג'וינט ישראל ועוד. הצוות מאפשר ביצועה של תכנית ארוכת טווח שבה לכל שותף יש תפקיד ותחום אחריות, גיוס משאבים, מעקב ובקרה.
• איתור גרעין של תושבי שכונה בעלי רצון ומחויבות לקדם את נושא הגינה הקהילתית בשכונתם: הורים לילדי גן הנמצא בסמיכות לשטח מוזנח ומלא פסולת המסכן את שלום הילדים, תלמידי בית ספר המקימים גינה קהילתית בשטח הסמוך לבית הספר או קשישים המקימים גינה קהילתית ומטפחים אותה כחלק מפעילות הפנאי שלהם. חשוב ליצור קשרים טובים והבנה בין חבריהגרעין ונציגי הרשות המקומית.
• הכשרת הגרעין של תושבי השכונה באמצעות סדנאות הרצאות וסיורים לימודיים, בתחומי הגינון, הסביבה והאקולוגיה.
• איתור חלקות קרקע מתאימות יחד עם המתכנן הפיזי של השכונה, בדיקת מעמדו של השטח (יש להבטיח שהשטח מוגדר 'ירוק' או 'חום' ואינו שטח פרטי). מומלץ שהשטח יהיה בסמוך למוסד קהילתי כמו בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, בית אבות, מרכז קהילתי ולחבר את הפעילות של אותו מקום עם הגינה.
• הכנת תכנית לגן - את התכנית לגן מכינים התושבים בשיתוף אנשי מקצוע בתחום הגינון. התכנית מוכוונת לצרכים שהעלו התושבים ובה נקבעת המסגרת התקציבית.
• חלוקת תפקידים בתוך קבוצת התושבים ובינה לבין אנשי הרשות.
• יצירת נורמות התנהגות לשמירה על המקום.
• גיוס משאבים - צוות ההיגוי פונה עם התכנית למוסדות, לארגונים ולקרנות, לגיוס המשאבים הנחוצים להקמת הגן - כולל גיוס כספים למימון צמחים ומערכת השקיה בסיסית.

כיוון שלא מדובר במבצע חד פעמי והקהילה ממשיכה לטפל ולטפח את הגינה, היא הופכת למקום מפגש חברתי. אופי העבודה בגינה מעודד פעילות משותפת של קבוצות אוכלוסייה מגוונות. בגינה הקהילתית ניתן להקצות שטח גינון טיפולי לאוכלוסיות בעלות צריכים מיוחדים, ילדים ונוער עם תסמונת דאון, נוער חרש, נפגעי נפש וילדים עם ליקויי למידה. בחלק מהגינות ניתן להפריש חלקה לגידולים אורגניים, כאשר הגננים מקבלים את כל הדרוש: מים, קומפוסט, צמחים, כלים והדרכה בגינון אקולוגי.

מודל הגינה הקהילתית פועל גם במגזר החרדי ובמגזר הערבי. בבית חנינה, במגזר הערבי, וברמת שלמה ונווה חמד, במגזר החרדי הגינה הקהילתית משמשת קרקע לפעילות משותפת של בני נוער יהודים וערבים.

מודל הגינות הקהילתיות, משלב בפעילות גם את חוגי הטבע, חוגי הסיור, התחנה לחקר ציפורים, והמרכז לחינוך סביבתי של החברה להגנת הטבע.

גינות קהילתיות והגיל השלישי

המחלקה לגיל השלישי באגף חברה של עיריית ירושלים התאימה את מודל הגינות הקהילתיות גם לקהילת הגמלאים. האוכלוסייה הבוגרת מטפחת את הגינה בשעות הפנאי. את "העבודה הקשה" עושים הילדים והנכדים. דוגמה לגינה כזו היא הגינה הקהילתית בנווה יעקב, בה קיימות חלקות בעלות מאפיינים ייחודיים, למשל חלקת עולי גרוזיה שבה מתוכננת הקמתו של תנור גרוזיני לאפיית לחם.  העבודה בגינה זו מתאפיינת בגיבוש קהילתי של עולים חדשים ממדינות שונות ותושבים וותיקים,שילוב בין דורי וגיבוש משפחתי.

הגינה האקולוגית

הגינה האקולוגית היא פן מיוחד של הגינה הקהילתית ונדבך חשוב בחינוך הסביבתי: תכנית הגינה האקולוגית פועלת נכון להיום ב 15 בתי ספר בירושלים ובמסגרתה הופכים תלמידים, מורים והורים שטחים מוזנחים בתוך חצר בית הספר לגינות אקולוגיות פעילות. חלק מבתי הספר פועלים גם בשטחים הנמצאים מחוץ לחצר בית הספר ומהווים גרעין לגינה קהילתית.
(מקור: 'גינות קהילתיות - פעילות קהילתית במרחבים ציבוריים עירוניים', כתבו: בני שרעבי, לואיס גולדברג ודינה מלטינסקי, עיריית ירושלים, 2005 ).

שותפים לפרויקט: עיריית ירושלים, החברה להגנת הטבע, החברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה, קרן ירושלים, גו'ינט ישראל, ארגונים מקומיים ונותני חסויות לגינות.

עלויות: עלויות הקמת גינה קהילתית משתנות בהתאם לגודל הגינה, מצבה והחומרים הדרושים על-פי תכנית הפיתוח. העלויות נעות בין 5,000 ל- ₪50,000 לגינה. המימון נעשה בחלקו על-ידי עיריית ירושלים והשותפים לפרויקט, תוך גיוס חסויות לכל גן. בתום שלבי ההקמה ההוצאות השוטפות נמוכות שכן הגינה מתוחזקת על-ידי התושבים.

פיתוח הגינה כולל: הכשרת קרקע- עבודת טרקטור, תוספת אדמה, הוספת קומפוסט, הקמת תשתיות של מערכת השקיה - שעון, חיבור למים.

תפוקות/תרומות הפרויקט

• שימור וטיפוח שטחים פתוחים בתוך העיר.
• חיזוק הקשר בין הרשות לקהילה.
• מפגש בין אוכלוסיות שונות: דתיים עם חילונים, ערבים עם יהודים, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים עם הקהילה.
• הפיכת שטחים מוזנחים לבוסתנים.
• לימוד אקולוגיה מעשית וגינון אקולוגי בפרט.
• אימוץ חלקות על-ידי הציבור לגידול מזון אורגני.
• חינוך לחיסכון במים ולקציר מי-גשמים בבית ובגינה.
• חיזוק הקשר בין האדם לאדמה.

דגשים

הפרויקט ניתן ליישום בטווח זמן קצר יחסית בכל רשות מקומית בישראל. מומלץ לגייס משאבים עבור מדריך / רכז גנן ⅓ עד ¼ משרה.

פרטי אנשי קשר

דינה מלטינסקי - רכזת חזות העיר ומנחה בעבודה קהילתית - אגף חברה בעיריית ירושלים.
טלפון: 02-6295881
פקס: 02-6295843
דוא”ל: mldena@jerusalem.muni.il

מזל אוחיון - החברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים בע"מ
טלפון: 02-6759802

נעמי צור - מנהלת סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע
טלפון: 02-6257682

עדיאל שיניאור - החברה להגנת הטבע , סניף ירושלים - רכז פרויקט גינות קהילתיות
טלפון: 02-6257682

התמונות הועברו באדיבות ליאת טאוב