כלכלה מקומית מקיימת בנגב

פרוייקט כמ"מ – כלכלה מקומית מקיימת בנגב, הוא מודל אסטרטגי המבקש לקדם תפיסותת עבודה ומדיניות ברשויות מקומיות ובעסקים סביב השאלה -  כיצד עושים פיתוח כלכלי ראוי?  הפרוייקט מתבסס על מודל הכלכלה המקומית המקיימת שפותח ע"י ארגון NEF  הבריטי (New Economic Foundation) והוטמע בנגב על ידי שתי"ל בנגב בשיתוף מרכז השל לקיימות והאיחוד האירופי.

תהליכי העבודה עליהם מבוסס המודל רואים בשיתופי פעולה בין מגזריים מרכיב מרכזי בהנעת השינוי.

כמ״מ מניחה שפיתוח כלכלי ראוי הוא כזה הפועל מתוך תפיסת קיימות רחבה הלוקחת בחשבון את המרחב הכלכלי, החברתי והסביבתי. ובכל אחד מהם מתמודד עם שאלות של נגישות, חלוקה וצדק חברתי וכלכלי: של מי הפיתוח הזה ולמי הוא נועד?  

הכמ"מ שונה מתפיסות קלאסיות של פיתוח כלכלי בכך שהיא מציגה גישה הוליסטית, מכּוונת קהילה ומשלבת מטרות חברתיות, כלכליות, וסביבתיות. תוך דגש על בטחון קיומי ותעסוקתי, בניית נכסים ואיתור צרכים קהילתיים – יד ביד עם השגת מטרות כלכליות. כמ״מ רואה במקומיות עוגן גיאוגרפי וחברתי עשיר במשאבים כלכליים, חברתיים ותרבותיים ומתמקדת בקידום האפשרויות של האוכלוסיות המקומיות ליהנות מפירות הפיתוח של המקום. ההתמקדות ב״מקומי״ משמעו פיתוח שאינו מניח ש״הטוב״ יגיע תמיד ממקום אחר - עם מפעלי התעשייה, עם רשתות המלונות או בעקבות התמריצים המיוחדים הניתנים לאותן אוכלוסיות הנתפסות כ"איכותיות" בכדי שיהגרו ממקומות אחרים. במסגרת תהליך הכמ"מ בנגב  פותחו בחמש השנים בהן פעל הפרוייקט בנגב סל רחב של מודלים ותפיסות עבודה שהתמקדו ביצירת שותפוית לפיתוח הכלכלה המקומית המקיימת בנגב.

שותפות בין מגזרית בראי הכלכלה המקומית המקיימת:
לפי הכמ"מ, שותפויות בין מגזריות במרחב המקומי נמצאות בלב תהליכי פיתוח כלכלי, וחשוב להגדיר ולמסד אותן. השותפות, על פי תפיסה זו היא תשתית יסוד לתהליכי פיתוח ולא רק כלי עבודה.  דגש מרכזי ניתן לעבודת התכלול – המתווכת, תומכת ומקדמת את השותפות: כדי שתהליכי פיתוח כלכלי מקיים יהיו ברי קיימא לאורך זמן נדרש מיסוד של פונקציה מקומית המחזיקה את נקודת המבט הכוללת והרחבה של המקום והתהליכים המקומיים. הכמ"מ רואה את תפקידו של הגוף המתכלל בעידוד ואפשור שיתופי פעולה מגוונים בין בעלי העניין בקהילות המקומיות. גוף זה יכול להיות הרשות המקומית, ארגון חברתי או ארגון שהוקם במיוחד.שותפות מאפשרת נקודות מבט ודעות שונות, והיא כר פורה לפתרונות יצירתיים ולאלטרנטיבות חדשניות המוטמעות בתהליכים של הסכמה.

נקודה חשובה נוספת היא הנטייה למעורבות נמוכה של הציבור והארגונים המקומיים בתהליכי פיתוח, בעיקר בפריפריה, לעומת שיעור גבוה של מעורבות גורמים ממשלתיים, ארגוני מגזר שלישי ועסקים גדולים. הרבה מההתערבויות מבוססות על הקצאת משאבים מן החוץ ועל שיטות ונהלי העבודה המתקיימים ברמה המקומית בכלל ובערי הפריפריה בפרט. התוצאות הן פיתוח המוכוון פחות לטובת פיתוח הקהילה. אחת מתובנות מהלך הכמ"מ בנגב היתה כי בערים שבהן פעלו היה יתרון לגוף מתכלל מהמגזר שלישי: הוא אינו חשוד מראש כשותף למערך האינטרסים, ליחסי הכוחות ולהיסטוריה המקומיים. בנוסף מתואר סרגל היחסים לשיתופי פעולה: נתק - תחרות - יידוע - תאום - שתוף פעולה – שותפות

״מרחב המשילות החדש״ אותו מעודדת השותפות הבין מגזרית, בו כל השחקנים במרחב קובעים את המדיניות ואת כללי המשחק, ולא רק המדינה, קיבל הכרה כבר בהצהרת ריו   בוועידת האופ בשנת 1992, שהכירה בכך שהאחריות לפיתוח מקיים מתחלקת בין שלושת המגזרים. בנוסף, שותפויות תלת מגזריות סומנו כאסטרטגיה לקידום פיתוח מקיים גם במטרות הפיתוח של המילניום UN 2000 וביעדים לפיתוח בר קיימא של HABITAT.

אופי שותפויות תלת מגזריות לפי תפיסת הכמ"מ:

  • מטרות השותפות רתומות למטרות מוסכמות של פיתוח מקיים
  • זיהוי הערך המוסף של כל שותף ורתימתו למטרות השותפות
  • הגדרת תוצאות ברורות ומדידות
  • אופי וולונטארי ומתן כבוד לערכים בסיסיים של השותפים
  • גישה אינטגרטיבית לפיתוח מקיים המשלבת בין ממדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים
  • גישה שיתופית המשלבת בין שחקנים משמעותיים ורלוונטיים משלושת המגזרים ומשתפת אותם כבר בשלב מוקדם
  • שקיפות ואחריות: ניהול השותפות בשקיפות ובאופן פתוח, לכל אורך חיי השותפות
  • הסדרי מימון: הסכמה על הסדרי המימון ומקורותיו.

להרחבה: 

אתר כלכלה מקומית מקיימת בנגב

חוברת כמ"מ

הדלי הדולף

רכש מקומי

דוגמאות מוצלחות

 

חזרה לדף הקודם

המרכז לקיימות מקומית

המרכז לקיימות המקומית מפתח ומקדם כלים להטמעת קיימות ופיתוח בר קיימא ברשויות מקומיות. המרכז מספק ידע וכלים, מארגן מגוון הכשרות מקצועיות, מקדם מדיניות, מרשת בעלי עניין ומפתח מודלים לקיימות מקומית.

במרכז לקיימות מקומית מקדמים קיימות מקומית, לומדים קיימות מקומית ותומכים בסוכני שינוי מקומיים.