על אג'נדה 21

ההיסטוריה של סדר יום מקומי 21 בעולם

בעקבות "פסגת כדור הארץ", שנערכה בריו דה ז'נירו ב- 1992 בחסות האו"ם, גברה המודעות למשבר הסביבתי העולמי, וגובש מסמך בשם אג'נדה (סדר יום) 21 – המהווה בסיס לחזון של פיתוח בר-קיימא במאה ה- 21.
פרק 28 במסמך אג’נדה 21 התמקד בחשיבות המעורבות של רשויות מקומיות בפיתוח בר קיימא:

"..לרשויות מקומיות תפקיד מפתח בפיתוח בר קיימא. כל רשות מקומית, בשיתוף תושביה תבנה תוכנית פעולה למאה ה - 21 עבור הקהילה שלה...
הרשות המקומית תאסוף מידע ותפעל יחד עם תושבים ובעלי עסקים לייצר קונצנזוס בנוגע למדיניות של פיתוח בר קיימא”

תהליך זה, בו הרשות המקומית יוצרת סדר יום משלה לפיתוח בר קיימא, נקרא: "אג'נדה מקומית 21" או בתרגום לעברית- סדר יום מקומי למאה ה- 21 (סי"מ 21).

ב- 1994 התקיים כינוס נוסף בחסות האו"ם, בעיר אלבורג שבדנמרק. בכינוס התגבשה הסכמה רחבה שמימוש חזון אג'נדה 21 צריך להתחיל ברמה המקומית (ראו תרגום אמנת אלבורג לעברית במסמך מצורף בתחתית הדף). כתוצאה מכך אומץ מאז סדר יום מקומי 21, כתהליך ותוכנית פעולה, על ידי מאות רשויות מקומיות מכל רחבי העולם, ברמה עירונית ואף ברמה אזורית.

סדר יום מקומי 21 בישראל

בשנת 2000 השתתפה משלחת ישראלית בכנס בינלאומי לערים בנות קיימא שארגן ICLEI הארגון הבינלאומי לקידום קיימות ברשויות מקומיות. בעקבות הכנס הוחלט לקדם את יוזמת אג'נדה מקומית 21 בישראל, אשר תקרא: סדר יום מקומי למאה ה- 21 (או בקיצור: סי"מ 21).

בשנת 2001 החל פיילוט בכ-5 ישובים בישראל (ראו קובץ מצורף בתחתית הדף - סיכום שלב הפיילוט בישראל). כיום מעל 20 רשויות מקומיות מעורבות, באופן זה או אחר, בקידום תהליכים לפיתוח בר קיימא ברמה המקומית, ביניהן מועצות איזוריות הכוללות בתחומן מספר רב של ישובים.

אמנת אלבורג בעברית

סיכום שלב הפיילוט - סי'מ 21 - 2001-2003