|
|
פתיחה |
 |
|
|
|
|
חברות וחברים יקרים, כבר זמן רב שלא יצא עלון "סביבה מקומית" (בשל בעיות טכניות עם האתר), אך העשייה במרכז לקיימות מקומית לא פוסקת לרגע... קידום התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות, אירוח אנשי רשויות מארצות מתפתחות מרחבי העולם, שיכלול המודל לשכונה מקיימת, פתיחת הכשרות חדשות ומגוונות ועוד ועוד, אנו שמחים לשלוח במתכונת (קצת שונה..) עדכון קצר על המתרחש בזירת הקיימות המקומית רבת האירועים. בנוסף, מזמינים אתכם להמשיך ולעדכן אותנו על אירועים ופעילויות הקשורות לפיתוח מקיים, על דוגמאות ועשייה מוצלחת בתחום. בברכת גשמי ברכה ועשייה ברוכה, צוות המרכז לקיימות מקומית |
|
|
|
יוזמת המזון של מרכז השל
|
 |
|
|
|
|
יש דבר חדש תחת השמש הקופחת הישראלית. ספק תנועה, ספק התארגנות, רופפת במקצת, של בודדים וקבוצות, ספק התקוממות שקטה ומבוזרת, אך בעלת אנרגיות אדירות של אזרחים, צרכנים וגופים אחרים. כולם מבקשים לבחון ולשנות את אחד הדברים הבסיסיים ביותר בחיינו: כיצד ומה אנו אוכלים.
המקומות מהם אנו באים לבחון את שאלת המזון הם מקומות שונים: יש הרואים תחום זה כשאלה צרכנית של בריאות הפרט וחיי משפחה, יש העוסקים בהיהטים של נגישות למזון וביטחון תזונתי, אחרים רואים בסוגייה זו שאלה פוליטית הקשורה לנושאי סביבה ומשאבים טבעיים ודרך לחזק את הקהילה ולקדם כלכלה מקומית. יהיו המקומות והדיסיפלינות באשר הן ברור לכל כי כיום, מערכת המזון הכוללת שלנו, לרבות ייצור, שיווק, רכישה, הכנה, צריכה וטיפול בשאריות ופסולות, נעשית יותר ויותר: מתועשת, גלובלית, "מהירה", מזהמת, גורם בתחלואה, לוקה בחלוקה לא הוגנת שיוצרת חוסר בטחון תזונתי, נצלנית מבחינת כוח אדם, ונתונה לשליטה ריכוזית של תאגידים (גם במזון מעובד, אך גם בפנים אחרות כמו זרעים לחקלאים). לעומת זאת, מערכת מקיימת תהיה מערכת המבוססת על מזון מקומי, יותר אורגני (לא מזהם), איטי יותר, תורם לבריאות הכלל, נגיש וזמין לכל, שתומך בסחר ושכר הוגן, ביזורי ודמוקרטי. ברור מעל לכל שעסקי מזון, חקלאות ותעשייה, הם עסקים שחייבים להרוויח, אחרת לא יתקיימו ולא יפרנסו אף אחד, אך יש הבדל בסיסי בין רווח כמטרה בלעדית, בעיקר לבעלי מניות רחוקים, לעומת רווח כתנאי לקיום התעשייה והעובדים בה, ותפיסת מזון כזכות, ולא כסחורה.
להמשך הקריאה ראו מסמך החזון וקידום היוזמה על ידי מרכז השל
|
|
|
|
דוגמאות לעשייה מקדמת מזון וקהילתיות בישראל -
|
 |
|
תנועת מזון איטי – Slow food
|
|
|
תנועת ה SLOW FOOD הבינלאומית החלה באופן רשמי בשנת 1989. כאשר נציגים מ 15 מדינות אישרו את המניפסט שנכתב על ידי החבר המייסד Carlo Petrini
"המאה שלנו, שהסמל שלה הוא התרבות התעשייתית, המציאה את המכונה ואחר כך השתמשה בה כמודל לחיים. אנו משועבדים למהירות ונכנעים לאותו וירוס בוגדני של החיים המהירים, שמשבש את ההרגלים, חודר לפרטיות של בתינו ומאלץ אותנו לאכול "מזון מהיר". על מנת להיות ראויים לתואר "האדם החושב" (הומוספיאנס), עלינו לשחרר עצמנו מהמהירות, לפני שנמצא עצמנו זן בסכנת הכחדה.
תנועת "מזון איטי" מגלה מחדש את הטעמים והריחות של הבישול המקומי אל מול המזון המהיר והתעשייתי. בבסיס התנועה נמצאת ההבנה כי האדם עלול להשתגע במרדפו אחר יעילות וסיפוק צרכים מיידים. ביטוי החזון של התנועה בא לידי ביטוי בפעולות יום יומיות הרואות את הארוחות כסוג של אירוע חברתי, שצריך להיערך סביב שולחן, עם מפה וכלים נאים, בניחותא, בצוותא ולא באכילה חפוזה מול הטלוויזיה...
האוכל שאוכלים צריך להיות טרי, מקומי ועדיף כמובן לאכול פירות וירקות בעונתם ולא כאלה שעברו שינוע מקצה אחד של העולם למשנהו."מזון איטי" דוגלת בשימוש במוצר עד תומו. כלומר, אם מכינים סלט מפלחי תפוז, יש להשתמש בקליפותיו לריבה, למשל. כאשר מגישים דג, יש להשתמש בעצמות להכנת ציר דגים.שימוש במוצרים מקומיים הוא נר לרגלי החברים בארגון. חיפוש אחרי עשבי תבלין הנמצאים בהישג יד, חומרים זמינים שקל למצוא ואין שום צורך לרוץ ולחפש מי מייבא אותם.הקרבה לטבע ולחומרים הם שם המשחק.
ב SLOW FOOD מאמינים כי לכל אחד יש זכות בסיסית להנאה, ליחסים הרמוניים עם הטבע ולכבוד לקצב החיים שלו. כתוצאה מכך, לכל פרט יש את הזכות והחובה לקחת אחריות ולהגן על המורשת של האוכל, המסורת והתרבות המאפשרים את הזכויות הללו.התנועה מבוססת על התפיסה האקו-גסטרונומית המכירה בקשרים החזקים שבין הצלחת ממנה אנו אוכלים ובין הפלנטה עליה אנו חיים.
על פי SLOW FOOD , אוכל צריך להיות אוכל טוב, נקי והוגן. בארגון מאמינים כי האוכל שאנו אוכלים צריך להיות טעים, שהוא צריך להיות מיוצר באופן כזה שאינו מזהם את הסביבה או פוגע בה ברווחת החיות או בבריאותנו ושיצרני האוכל צריכים לקבל תגמול הולם עבור עבודתם.על פי שיטתו של הארגון, האוכלים מן המזון נתפסים כיצרני משנה ולא כצרכנים, כי בהיותם שותפים לידיעה של תהליך הייצור ובתמיכה שלהם ביצרנים, הם הופכים לשותפים בתהליך הייצור.
התנועה פועלת גם בישראל באמצעות 4 סניפים אזוריים,לפרטים נוספים
|
|
|
|
דוגמאות לעשייה מקדמת מזון וקהילתיות בישראל
|
 |
|
מזון טוב |
|
|
יוזמת מזון טוב הינה יוזמה קהילתית שמטרתה לקדם קהילות מאורגנות של יצרנים, חקלאים וצרכנים. כחלק מפעילות היוזמה מפורסמים מגדלים עצמאיים איתם צרכנים יכולים ליצור קשר ישירות, ניתנים כלים להתארגנות קהילתית, להקמת קואופרטיבם ולגינות קהילתיות. מקימי היוזמה מאמינים כי ההשתתפות הכי טובה שיש לקידום תרבות צריכה מודעת וחקלאות בת קיימא, היא לצרוך אך ורק מזון מקומי וטבעי שמגיע אליך ללא תיווך, ישירות מחקלאים ויצרנים זעירים. דרך קלה ונוחה לעשות את זה היא להתארגן כקהילת מזון. חברי קהילת מזון מספקים מידע הן באמצעות האינטרנט, סדנאות ופעילויות במטרה לחבר בין קהילות קיימות לחדשות ולמגדלי המזון. לפרטים נוספים
|
|
|
|
דוגמאות לעשייה מקדמת מזון וקהילתיות בישראל
|
 |
בין ממון למזון – מפגשי למידה
|
|
|
המכללה החברתית כלכלית מקיימת מפגשים על מזון, סביבה כלכלה וחברה. בסדרה של 7-8 מפגשים על ידי מרצים אורחים תנתן תמונה מקיפה על תעשיית המזון העולמית, על רעב בארצות מתפתחות, על פוליטיקה ומזון, טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון ועוד. כרגע המפגשים מתקיימים בתל אביב אך ניתן להזמין ולקדם מפגשים דומים גם באזור מגוריכם.
פרטים נוספים . |
|
|
|
דוגמאות לעשייה מקדמת מזון וקהילתיות בישראל
|
 |
|
Growing Power |
|
|
מצמיחים כח(התעצמות) היא עמותה ארצית בארצות הברית התומכת ומובילה קהילות מגוונות על ידי סיפוק גישה שווה, בריאה ובטוחה למקורות מזון. דרך הכשרות חקלאיות, עבודות גינון ושיתוף בידע הם מפעילים חות חקלאיות עירוניות וחוות כפריות אשר מוכרות במחירים נמוכים את תוצרתם לחברי הקהילה. פיתוח הקהילה וחיזוקה הינה דרך מערכת המזון וגידולו אשר מאפשר לקהילות ללמוד יחד, לגדל ולמכור את התוצרת בשווקים המקומיים. העמותה מחברת בין הכפר לעיר על ידי יוזמות משותפות, רישות ועבודה משותפת לגידול מזון בריא ונקי מריסוסים.
פעילות העמותה מתחלקת לשלושה ערוצים עיקריים :
1. לגדל – הפעלת חוות חקלאיות עירוניות בלמעלה מ 10 מדינות בארה"ב. בחוות נערכת מרבית הפעילות, גידול המזון והפעילות.
2. לפרוח - הפעלת מערך הכשרות רחב לקהלי יעד שונים ברמה מקומית וארצית. בניית תשתיות להפעלת התוכניות על ידי ליווי והדרכת מתנדבים וקידום מדיניות הקשורה למזון מקיים וחקלאות עירונית.
3. לשגשג – תוצרת חקלאית המגודלת בחממות, גם כפריות וגם עירוניות המוצעת למכירה. חיזוק התארגנות קואופרטיבית הכוללת למעלה מ 300 חוות משפחתיות קטנות המגדלות מזון לחברים.
לסרטון קצר המתאר את העמותה
לאתר העמותה ופרטים נוספים על הפעילות
|
|